החלטה בתיק עת"א 28904-02-13

1.         העותר מלין כנגד סירובו של המשיב לשלבו בסבב חופשות.

2.         העותר נדון ל-7 שנות מאסר בעבירות של אלימות במשפחה ואינוס בכוח. החל לרצות מאסרו ב-23/04/08. תום מאסרו - 22/04/2015.

3.         העותר טוען כי סיים לרצות למעלה מ-5 שנות מאסרו והוא מתפקד בתוך כותלי הכלא באופן חיובי (כעוזר הוראה בכיתת מחשבים), השתתף בקבוצה טיפולית המיועדת לאסירי אלמ"ב (שהתקיימה בכלא רימונים), גורמי מב"ן תומכים בבקשתו ויש לו משפחה תומכת המוכנה לתמוך בו.

העותר הוסיף וציין כי אי יציאתו לחופשות תפגע בסיכוייו להשתחרר אחרי ריצוי של 2/3 מתקופת מאסרו.

על בסיס נתונים אלה טוען העותר כי החלטת הרשות הנסמכת על חוות דעת אלמ"ב שלא המליצה על הוצאתו לחופשות היא אינה סבירה והוא מבקש את התערבותו של ביהמ"ש.

4.         בדיון בבית המשפט התמקד ב"כ העותר בעיקר בהתנהגותו החיובית של העותר בין כותלי הכלא, הירתמותו לטיפול והסביר כי המאבק המשפטי בין העותר והמתלוננת הוא תוצאה של סירובה של המתלוננת לאפשר לעותר להיפגש עם בתם המשותפת. בנוסף ציין כי האינטרס הציבורי מחייב הוצאתו של העותר לחופשות, שהוא שלב נוסף בשיקומו של האסיר לקראת שחרורו מהמאסר.

המשיב מתנגד לקבלת העתירה וסומך התנגדותו על חוו"ד ועדת אלמ"ב (מיום 03/03/13) שהתרשמה שרמת מסוכנותו של האסיר נותרה גבוהה ומשכך לא המליצה על שילובו בסבב חופשות. בנוסף נטען כי העותר טרם שילם את הפיצוי שנפסק במסגרת ההליך הפלילי לנפגעת העבירה ויש ללמוד מכך על יחסו של העותר לשיקומה של נפגעת העבירה.

5.         נטען בכתב התשובה ובדיון בפניי כי החלטת המשיב לסמוך על חוו"ד ועדת אלמ"ב המבוססת על אדנים מקצועיים ולהעדיפה על פני חוו"ד מב"ן הינה סבירה ואין להתערב בה. הוצגו לעיוני חוו"ד מב"ן וחוו"ד ועדת אלמ"ב לרבות חלקו החסוי מ-03/03/13 ו-27/03/13 (בהסכמת ב"כ העותר).

7.         לאחר ששמעתי טיעוני ב"כ הצדדים לעתירה ונתתי דעתי לחוו"ד מב"ן וחוו"ד ועדת אלמ"ב, לרבות חלקו החסוי (מ-03/03/13 ו - 27/03/13) הגעתי למסקנה כי אין להתערב בהחלטת המשיב ודין העתירה להידחות.

ככלל, התערבות בית המשפט בהחלטת הרשות המוסמכת מותנית בחריגה קיצונית ממתחם הסבירות המחייבת תיקון והסרת הפגם. במקרה הנדון, קובעת פקודת הנציבות כי לא תאושר יציאתו של אסיר לחופשה שהורשע בעבירות אלימות במשפחה ועבירות מין (כנגד אשתו) אלא לאחר שנתקבלו בעניינו חוו"ד מב"ן וחוו"ד של ועדת אלמ"ב.

בסמכות של המשיב לאשר יציאתו של אסיר לחופשה, לאחר שהונחו בפניו שתי חוות הדעת הנ"ל ובמקרה של סתירה בין שתי חוות הדעת הנ"ל, בסמכותו להחליט איזו מחוות הדעת להעדיף.

לאחר שעיינתי בחוו"ד הנ"ל לא מצאתי כי יש להתערב בהחלטת המשיב הנסמכת על חוו"ד של ועדת אלמ"ב. חוו"ד של ועדת אלמ"ב מפורטת ומקצועית ובשים לב לחלקה החסוי (שמסיבות ברורות לא ניתן לחשוף האמור בה), מצאתי החלטת הרשות סבירה ואין להתערב בה.

סיכומו של דבר, העתירה נדחית.

המזכירות תשלח עותק ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"א אייר תשע"ג, 01 מאי 2013, בהעדר הצדדים.

חתימה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: